מטפל או מטפלת להורה מבוגר: מדריך ההחלטות למשפחה שמתלבטת
הרגע שבו מבינים שההורה זקוק לעזרה צמודה מעלה שאלות רבות. כך ניגשים להחלטה על מטפל בצורה מסודרת, רגישה ואחראית.
יש רגע שכמעט כל משפחה מגיעה אליו: אבא כבר לא מסתדר לבד עם המקלחת, אמא שוכחת לקחת תרופות, או שאחרי אשפוז ברור שאי אפשר לחזור לשגרה הקודמת. ההחלטה להכניס מטפל או מטפלת הביתה היא החלטה רגשית, כלכלית ומעשית בבת אחת. היא נוגעת בכבוד של ההורה, ביחסים בין האחים ובשאלות של כסף וזמן. כדאי לגשת אליה בצורה מסודרת, שלב אחרי שלב, ולא בלחץ של רגע משבר.
להבין מה באמת הצורך
לפני שמחפשים מטפל, צריך להגדיר בכנות מה ההורה צריך. האם מדובר בעזרה של כמה שעות ביום בקניות, בבישול ובליווי לרופא, או בצורך בהשגחה צמודה סביב השעון? האם יש קושי פיזי בלבד, או גם ירידה קוגניטיבית שמחייבת נוכחות קבועה? התשובות לשאלות האלה יקבעו אם מתאים מטפל במשרה חלקית, מטפל ישראלי לשעות מסוימות או מטפל שגר בבית.
מומלץ לשתף בשלב הזה את רופא המשפחה, ולעיתים גם עובדת סוציאלית בקופת החולים או ברשות המקומית. הם מכירים את ההורה ואת האפשרויות, ויכולים לעזור להעריך את מצבו באופן מקצועי. מעבר לכך, הערכה מסודרת היא לרוב גם תנאי לקבלת זכויות.
הזכויות שכדאי לבדוק
במדינת ישראל קיימים מנגנוני סיוע למבוגרים שזקוקים לעזרה בפעולות היומיום, ובראשם גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי. הזכאות נקבעת לפי הערכת תלות ולפי תנאים נוספים, והגמלה יכולה להינתן בשעות טיפול, בכסף או בשילוב ביניהם. בנוסף, לחלק מהאנשים יש ביטוח סיעודי פרטי או קבוצתי, דרך קופת החולים או דרך מקום העבודה, שעשוי לכסות חלק מהעלות.
הנהלים והתנאים משתנים מעת לעת, ולכן לא כדאי להסתמך על שמועות או על מה שקרה לשכנים. הדרך הנכונה היא לפנות ישירות לביטוח הלאומי, לבדוק את פוליסות הביטוח הקיימות ולהתייעץ עם עובד סוציאלי או יועץ מתמחה בזכויות מבוגרים. השקעה של כמה שעות בבירור הזכויות יכולה לחסוך כסף רב לאורך זמן.
מטפל ישראלי או עובד זר
ההבדל המרכזי בין שתי האפשרויות הוא היקף הנוכחות. מטפל ישראלי מגיע בדרך כלל לשעות מוגדרות ביום, מה שמתאים להורה שעדיין עצמאי חלקית ושגר עם בן זוג או שיש לו עזרה משפחתית. עובד זר בתחום הסיעוד גר לרוב בבית ומעניק נוכחות רציפה, אך העסקתו כרוכה בהיתר, בהתקשרות עם לשכה פרטית מורשית ובעמידה בדרישות החוק.
לכל אפשרות יש יתרונות. מטפל ישראלי מדבר את השפה של ההורה ומכיר את התרבות, ואילו מטפל שגר בבית מאפשר שקט נפשי במצבים מורכבים יותר. חשוב לזכור שבשני המקרים מדובר ביחסי עבודה לכל דבר, עם זכויות סוציאליות, תלושי שכר, ימי מנוחה וחופשות. התייעצות עם רואה חשבון או עורך דין בתחום דיני העבודה תעזור להימנע מטעויות שעלולות לעלות ביוקר.
איך בוחרים את האדם הנכון
מעבר לכישורים, ההתאמה האישית היא הדבר החשוב ביותר. ההורה יבלה עם המטפל שעות ארוכות, לפעמים יותר מאשר עם כל אדם אחר, ולכן חשוב שתהיה ביניהם כימיה בסיסית. כדאי לערוך ראיון בנוכחות ההורה, ככל שמצבו מאפשר, ולשים לב לא רק לתשובות אלא גם לאופן שבו המועמד מדבר אליו.
שאלות שכדאי לשאול בראיון:
- מה הניסיון הקודם, ועם אילו מצבים רפואיים עבד בעבר
- האם יש המלצות ממשפחות קודמות שאפשר לדבר איתן
- איך היה מגיב במצב חירום, למשל נפילה או החמרה פתאומית
- מה ההרגלים שלו לגבי בישול, ניקיון ושעות מנוחה
- האם הוא מוכן ללמוד דברים חדשים, כמו טיפול במכשור רפואי
כדאי לבקש לדבר עם משפחות קודמות ולא להסתפק במכתב המלצה כתוב. שיחת טלפון קצרה מגלה לעיתים יותר מכל מסמך.
תקופת ההסתגלות
גם המטפל המתאים ביותר צריך זמן להתאקלם, וגם ההורה צריך זמן להתרגל לנוכחות של אדם זר בביתו. בשבועות הראשונים כדאי שבן משפחה יהיה נוכח ככל האפשר, יסביר את השגרה, את ההעדפות ואת הדברים הקטנים שעושים הבדל: איך אמא אוהבת את הקפה, באיזו שעה אבא צופה בחדשות, מה הוא לא אוכל.
מומלץ להכין דף מסודר עם רשימת התרופות ושעות הנטילה, מספרי טלפון של בני המשפחה ושל הרופא, ונהלים למצבי חירום. השקיפות הזו מפחיתה אי הבנות ונותנת למטפל ביטחון.
לשמור על הקשר המשפחתי
אחד הסיכונים בהכנסת מטפל הוא שבני המשפחה ירגישו שאפשר להתרחק. בפועל, נוכחות המשפחה חשובה עכשיו לא פחות. ביקורים קבועים, שיחות טלפון ותשומת לב לשינויים קטנים במצב רוחו של ההורה הם חלק מהבקרה ומהאהבה. כדאי גם לשמור על קשר פתוח ומכבד עם המטפל עצמו, להקשיב לו ולהעריך את עבודתו הקשה.
החלוקה בין האחים
נושא שמשפחות רבות נמנעות ממנו הוא חלוקת האחריות בין האחים. לעיתים קרובות אחד הילדים, בדרך כלל זה שגר הכי קרוב, מוצא את עצמו נושא ברוב העומס: הוא מתאם עם המטפל, מטפל בתשלומים, מגיע בכל פעם שמשהו משתבש. עם הזמן זה יוצר שחיקה ותסכול, ולפעמים גם מתחים שפוגעים ביחסים במשפחה.
כדאי לקיים פגישה משפחתית מסודרת, פיזית או בשיחת וידאו, ולחלק תפקידים בצורה ברורה. אחד אחראי על הקשר עם הביטוח הלאומי והניירת, אחר על התשלומים וההתחשבנות, שלישי על הביקורים בסופי שבוע. גם מי שגר רחוק יכול לתרום, למשל בטיפול בעניינים בירוקרטיים מרחוק או בהשתתפות בעלויות. שיחה פתוחה מראש עדיפה בהרבה על משקעים שמצטברים בשקט.
כדאי גם לקבוע מראש מנגנון לקבלת החלטות במצבים חדשים, למשל אם מצבו של ההורה מחמיר או אם המטפל מודיע על עזיבה. כשכולם יודעים מי מחליט ואיך, הרבה יותר קל לפעול מהר וברוגע.
הכנסת מטפל הביתה איננה כישלון של המשפחה, אלא דרך לאפשר להורה להזדקן בכבוד, בביתו ובסביבתו המוכרת. כשההחלטה מתקבלת בשיקול דעת, עם בירור זכויות, התייעצות מקצועית ובחירה קפדנית, היא יכולה להיטיב עם כולם.
