ילדים וכלבים: מה כל הורה צריך ללמד כדי למנוע נשיכות ופחדים
רוב הנשיכות של ילדים מתרחשות מכלבים מוכרים. כך מלמדים ילדים לקרוא את שפת הגוף של כלבים, לגשת נכון ולשמור על כללי בטיחות בבית ובחוץ.
ילדים וכלבים יכולים להיות צמד נהדר. כלב יכול ללמד ילד אחריות, אמפתיה וחברות, ומחקרים רבים עסקו ביתרונות של גדילה לצד בעל חיים. אבל לצד התמונה המתוקה, יש גם צד שחשוב לא להתעלם ממנו: ילדים הם קבוצת סיכון לנשיכות כלבים, ורבות מהנשיכות מתרחשות דווקא מכלב מוכר, של המשפחה, של חברים או של שכנים. ברוב המקרים, הנשיכה לא מגיעה משום מקום. הכלב שידר מצוקה, והילד פשוט לא ידע לזהות אותה. ההבנה הזו היא המפתח למניעה.
למה ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר
לילדים יש כמה מאפיינים שהופכים אותם לפגיעים יותר במפגש עם כלבים. הם נמוכים, כך שהפנים שלהם נמצאות בגובה של הכלב. הם נוטים לחבק, לנשק ולהתקרב בפנים לפנים, מה שכלבים רבים חווים כאיום. הם זזים מהר, צועקים ורצים, ותנועות כאלה עלולות להבהיל כלב או להפעיל אצלו אינסטינקט רדיפה.
בנוסף, ילדים עדיין לא יודעים לקרוא סימנים חברתיים, ובוודאי לא את השפה של כלבים. כלב שמזיז את הראש הצידה, מלקק את השפתיים או מתקשח, אומר בצורה ברורה מבחינתו שהוא לא נוח. ילד לא מבין את זה וממשיך, עד שהכלב מגיע לשלב שבו הוא נוהם או נושך.
חשוב להדגיש שגם הכלב הכי טוב ורגוע בעולם עלול לנשוך אם הוא מרגיש כאב, פחד או לחץ. לכן ההנחה שהכלב שלנו לעולם לא ינשוך היא לא בסיס בטוח לבטיחות. מה שמגן על הילדים הוא כללים ברורים והשגחה.
ללמד את הילדים את שפת הגוף של הכלב
אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר ללמד ילדים הוא לזהות מתי כלב לא רוצה מגע. אפשר להפוך את זה למשחק משפחתי: מסתכלים יחד על תמונות או סרטונים של כלבים ומנסים לנחש איך הכלב מרגיש.
סימנים שהכלב לחוץ או לא רוצה שיתקרבו אליו:
- מפהק או מלקק את השפתיים כשהוא לא עייף ולא רעב.
- מסובב את הראש או את כל הגוף הצידה.
- מראה את הלבן של העיניים בצורת חצי סהר.
- מקשיח את הגוף ונעשה פתאום דומם.
- זנב נמוך או מקופל בין הרגליים, אוזניים צמודות לראש.
- נוהם, חושף שיניים או מנסה להתרחק.
כשהילדים רואים אחד מהסימנים האלה, הכלל הוא פשוט: מתרחקים בשקט ונותנים לכלב מרחב. כדאי להסביר לילדים שנהמה היא לא חוצפה של הכלב, אלא אזהרה חשובה. כלב שנענש על נהמה עלול ללמוד לוותר עליה, ואז לנשוך בלי התראה מוקדמת.
איך ניגשים לכלב שלא מכירים
ילדים צריכים ללמוד שלא ניגשים לכלב שלא מכירים בלי לשאול. הכלל הבסיסי הוא לבקש רשות מהבעלים, ואם הבעלים מסכימים, לתת לכלב לבוא אליהם ולא להפך. אפשר לעמוד בצד, להושיט יד באגרוף רפוי ולתת לכלב להריח. אם הכלב מתקרב ונראה רגוע, אפשר ללטף בעדינות בצד הגוף או בחזה, ולא על הראש.
חשוב גם ללמד מה לא עושים: לא מתקרבים לכלב קשור, לכלב שאוכל, ישן, משחק בצעצוע או נמצא עם הגורים שלו, ולא מושיטים יד מעבר לגדר או דרך חלון רכב. כלבים נוטים להגן על המקום שלהם ועל המשאבים שלהם, ומצבים כאלה הם מקור נפוץ לנשיכות.
ומה אם כלב לא מוכר מתקרב בצורה מאיימת? כדאי ללמד את הילדים לעמוד כמו עץ: לעמוד בשקט, ידיים צמודות לגוף, להסתכל על הרגליים ולא בעיני הכלב, ולא לרוץ ולא לצרוח. ברוב המקרים, הכלב יאבד עניין ויתרחק. אם ילד נפל, הוא יכול להתכדר כמו אבן, עם ידיים שמגינות על הצוואר והפנים.
כללי הבית כשיש כלב וילדים
בבית שבו יש כלב וילדים, חשוב לקבוע כמה כללים ברורים שכל בני המשפחה מכירים. הכלל הראשון הוא השגחה: ילדים צעירים לא נשארים לבד עם כלב, גם לא עם הכלב של המשפחה, גם לא לכמה דקות. כשאי אפשר להשגיח, מפרידים בעזרת דלת, שער או כלוב.
לכלב צריך להיות מקום בטוח משלו, מיטה או פינה שבה אף אחד לא מפריע לו. כשהכלב שם, הילדים יודעים שהוא רוצה מנוחה. גם בזמן אכילה ושינה של הכלב, הילדים לא מתקרבים. ומשחקים צריכים להיות מתאימים: זריקת כדור או חיפוש חטיפים עדיפים על היאבקות, משיכת חבל אגרסיבית או רדיפות.
כדאי ללמד ילדים שגם לכלב יש רגשות ושהוא לא צעצוע. אסור למשוך בזנב, באוזניים או בפרווה, לרכוב עליו או לחבק אותו בחוזקה. חיבוק, שעבור ילד הוא ביטוי של אהבה, הוא עבור כלבים רבים מצב מלחיץ של תנועה מוגבלת.
כשמגיע תינוק או כשמביאים כלב חדש
לידה של תינוק היא שינוי גדול גם עבור הכלב. כדאי להתכונן מראש: להרגיל את הכלב לשינויים בשגרה עוד לפני הלידה, לאפשר לו להכיר ריחות של התינוק ובהמשך לחבר בין נוכחות התינוק לבין דברים טובים, כמו תשומת לב וחטיפים. התינוק והכלב לא נשארים לבד לעולם.
גם כשמביאים כלב חדש לבית עם ילדים, כדאי לבחור כלב שמתאים לחיים עם ילדים ולתת לו תקופת הסתגלות שקטה. ייעוץ עם מאלף או יועץ התנהגות יכול לעזור מאוד בשני המצבים, ובמיוחד אם מופיעים סימנים של מתח או תוקפנות.
מה עושים אם הייתה נשיכה
אם ילד ננשך, הצעד הראשון הוא להרחיק אותו מהכלב, לשטוף את הפצע היטב במים זורמים וסבון ולפנות לגורם רפואי, גם אם הנשיכה נראית קלה. נשיכות עלולות לגרום לזיהומים, ובמקרים מסוימים יש צורך בטיפול נוסף. אם הכלב לא מוכר, חשוב לנסות לברר את פרטי הבעלים ואת מצב החיסונים שלו, ולפעול לפי הנחיות הגורמים הרפואיים והווטרינריים.
אם הנשיכה הגיעה מכלב המשפחה, כדאי לפנות לווטרינר כדי לבדוק אם יש סיבה רפואית, כמו כאב, ולאיש מקצוע בתחום ההתנהגות שיעזור להבין מה קרה ואיך למנוע הישנות.
לסיכום
הקשר בין ילדים לכלבים יכול להיות אחד הדברים היפים בילדות, בתנאי שהוא בנוי על ידע וכבוד הדדי. מלמדים את הילדים לזהות את שפת הגוף של כלבים, לגשת נכון לכלבים לא מוכרים ולכבד את המרחב של הכלב, קובעים כללי בית ברורים ושומרים על השגחה. כך מקטינים את הסיכון לנשיכות ומגדלים ילדים שאוהבים כלבים, ולא מפחדים מהם.
